הורים לילדים עם בעיות התנהגות מרגישים שהם מאבדים שליטה. לצד הכעס והתסכול, מופיעים גם רגשות אשמה:״ אולי הילד שלי לא מחונך? אולי אני עושה משהו לא נכון כהורה?״

בעיות התנהגות אצל ילדים לא בהכרח נובעות מ"חוסר חינוך". הן עשויות להיות ביטוי למצוקה רגשית, לקשיים בוויסות רגשי, להפרעת קשב וריכוז, לקשיים חברתיים או לשינויים שהילד חווה בבית או במסגרת החינוכית. לעיתים הקושי קשור גם לדפוסי הקשר בין הילד להוריו.

ילדים מתקשים לבטא את הרגשות שלהם במילים, ופעמים רבות הרגש ״מתורגם״ באופן ישיר להתנהגות, מבלי שהילד בעצמו יודע להסביר למה הוא מתנהג ככה. 

לכן להורה יש תפקיד כפול- מצד אחד,להבין בעצמו את הסיפור הפנימי של הילד, לשים מילים במקום של ההתנהגות ולתווך לילד את עולמו הפנימי. בשפה מקצועית, זה נקרא ״מנטליזציה״. והתפקיד הנוסף- להגיב באופן מתאים.

בטיפול אני שואפת להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות ולא רק כיצד לעצור אותה. כאשר מזהים את מקור הקושי, ניתן לסייע לילד לפתח דרכי התמודדות יעילות יותר ולהפחית את ההתנהגויות שמקשות עליו ועל סביבתו.

במקביל, העבודה עם ההורים היא חלק משמעותי מהתהליך. מטרתה לחזק את הקשר והאמון בין ההורה לילד, ולבנות מחדש מערכת יחסים המשלבת קרבה, גבולות ברורים וסמכות הורית מיטיבה.

בעבר הסמכות ההורית התבססה בעיקר על ציות. כיום החלת סמכות היא מורכבת יותר, ומבוססת על הבנה מעמיקה יותר של הקשר עם הילד. אנו יודעים שסמכות הורית יעילה נשענת על שילוב של נוכחות הורית, קשר בטוח, עקביות והצבת גבולות. כאשר הילד מרגיש שמבינים אותו, ובו בזמן שההורה מצליח להוביל אותו בביטחון וברוגע, מתאפשר שינוי אמיתי ויציב לאורך זמן.