למה הילד שלי לא מקשיב לי?

זו אחת השאלות שהורים שואלים אותי הכי הרבה. ואז הם מוסיפים: "רק כשאני צועק הוא מקשיב." האמת היא, שלפעמים זה אפילו נכון. לא כי ילדים צריכים שיצעקו עליהם, אלא כי צעקה היא גירוי מאוד חזק ובולט ש״גובר״  על הגירויים האחרים באותו הרגע ושתופס את הקשב שלהם באופן מיידי. אבל צעקה גם מעוררת מתח ודריכות, ואנחנו לא רוצים שהוא יקשיב לנו רק כשאנחנו צועקים.

אז איך אפשר ״לתפוס״ את הקשב של ילדים?

הצעד הראשון הוא להבין שלא תמיד הם לא מקשיבים – לפעמים הם פשוט לא פנויים להקשיב.

לפני שאנחנו פונים לילד, כדאי לעצור רגע, להסתכל עליו ולבדוק: עד כמה הוא פנוי כרגע לקלוט אותי? אם הוא שקוע במשחק, בתוכנית טלוויזיה, בשיחה עם חבר או אפילו במחשבות שלו, היכולת שלו להסיט את הקשב אלינו מוגבלת. זה לא בהכרח חוסר רצון, אלא פשוט הדרך שבה הקשב האנושי עובד. לכולנו קשה להסיט את הקשב שלנו כשאנחנו מרוכזים במשהו אחר, ולילדים קשה יותר כי מערכת הקשב שלהם פחות גמישה משל מבוגרים. אנחנו צריכים לעזור לו להעביר את הקשב אלינו ובעיקר לא לצפות ש״יקשיב מייד״.

גם הדרך שבה אנחנו מדברים משפיעה מאוד- ילדים מגיבים פחות למילים ויותר ל"מנגינה" שלהן. הם קולטים את הטון, הבעת הפנים, שפת הגוף והרגש שמאחורי הדברים שלנו. למעשה, המוח מעבד מידע רגשי, חברתי וחזותי במהירות רבה, ולכן הרבה פעמים הם מרגישים אותנו עוד לפני שהם מבינים את המילים. 

בנוסף, יש לנו נטייה לדבר יותר מדי. ככל שהילד קטן יותר היכולת שלו לעבד מידע מילולי חלשה יותר, גם אם הוא מדבר באופן שוטף. משפטים ארוכים, הסברים מפורטים והרבה מילים – גורמים לכך שהילד שלנו יאבד אותנו. ולכן, less is more- תקצרו ותמקדו את המסר. תוסיפו פסיקים ונקודות שיאפשרו למסר להיקלט בלי ליצור ״הצפה״.

גם השפה עצמה והמילים בהן אנחנו משתמשים צריכים להיות מותאמים להבנה של הילד- תשתדלו לדבר בשפה ברורה,  גבוהה מהשפה של הילד רק בקצת.

עוד כלל אצבע- ככל שהילד שותף פעיל יותר בשיחה כך הוא יותר קשוב. אם אתם מוצאים את עצמכם מדברים בלי שהוא מגיב, סביר להניח ש״חלון הקשב״ שלו סגור. אז תנסו לשתף אותו בשיחה- לשאול שאלות קצרות, לעניין אותו, להגיב למה שהוא אומר ולהדהד את התשובות שלו.

חשוב לדעת, שלפעמים ילדים מקשיבים אבל לא מגיבים. הם מעבדים את המידע בראש אבל לא תמיד יודעים לבטא את זה. אנחנו רואים את זה כשלפעמים הם מזכירים דברים שאמרנו להם פעם כשחשבנו שהם בכלל לא הקשיבו. לא תמיד יש חיווי להקשבה שלהם.

אז איך מגייסים קשב בלי לצעוק?

•  התקרבו אליו פיזית לפני שאתם מדברים.

•  צרו קשר עין ומגע

• ודאו שהוא פנוי ולא שקוע במשהו אחר.

•  דברו במשפטים קצרים וברורים.

•  התחברו למה שמעסיק אותו באותו רגע לפני שאתם מבקשים ממנו לעבור למשהו אחר.

•  השתמשו בסיפור, בדימוי או בשאלה במקום בעוד הוראה.

אם נכיר את מגבלות ״חלון הקשב״ של הילדים, נדע להיות רגישים אליו, נדע מתי הוא פנוי לקלוט ונדע לגייס את הקשב שלו כשנרצה. והכי חשוב- כך גם הילד שלנו ירגיש שאנחנו מבינים אותו באמת.